יום שני, 27 בדצמבר 2010

חיה בסרט - פארודיה סוג ח'

מכירים את ההרגשה
שמישהו יושב למעלה
מסתכל עליכם
בוחן איך תגיבו
בוחן מה תעשו
אבל רוב הזמן
צוחק
צוחק מלא
כי החיים שלכם מצחיקים

לא מכירים?

אני כן
יותר מידי טוב
יותר מידי לעומק
יותר מידי שנים

אני לא חושבת שאני ממש שונה מכולם
לא חושבת שאני יותר טובה
או פחות טובה
אני די ממוצעת
די כמוך וכמוך
אין יחוד גדול
שאמור לגרום לו לשבת
ולהתסכל דווקא עליי

אבל זה לא הגיוני
לא הגיוני
שהחיים שלי נראים כככה
כמו בדיחה על חיים של מישהי אחרת
שהיא קצת כמוני,
רק שאצלה
הכל הולך טוב
ואצלי הכל כמעט הולך טוב
אני נופלת
אני שוכחת
אני מאבדת
אני מוצאת את המשקפים אחרי שעה של חיפוש
- על הראש
ואת הטלפון הנייד
- ביד, כי אני מדברת בו

אני סלאפסטיק מהלך רוב הזמן
והאירוניה -
אני בכלל לא אוהבת סלאפסטיק
להפך!

למה סיפור שאמור להתחיל טוב
מתחיל רע
וסיפור שאמור להיגמר טוב
נגמר בזוועה

למה יש לו פה קטן
ואו עיניים גדולות
או לב מאבן
וים של בחורות

ולמה השמלה האדומה שתפרתי בעצמי
לנשף
התבררה כשקופה

למה כשיורד עלי גשם,
אז המטריה נשברת
המגף נקרע
והרכב הראשון שעובר
משפריץ מים על כולי

למה כשאני מאחרת לטיסה
המטוס ממריא

ולמה כשאני לוקחת פניה
זאת תמיד
אבל תמיד
הפניה שהכי לא צריך לקחת
זאת הפניה שתוביל אותי לחירייה...

לא נמאס לו למעלה לראות קומדיות
ודרמות

לא בא לו איזה סרט נעורים חמוד
איזה משהו רומנטי

משהו שעובד טוב
משהו עם התחלה טובה
עם אביר על סוס לבן ונסיכה
במקום זה
הסרט שלי
הסרט היחידי שבו אני הדמות המרכזית
הוא פארודיה סוג ז'
סליחה אפילו לא...
פארודיה סוג ח'


מקווה שלפחות אתכם זה מצחיק

תגובה 1: