הצד השני של הבר - הלוחשים VS הצועקים

מכירים את אלה,

שעומדים בצד של הבר

נשנעים על הקיר

מחזיקים בדרך כלל איזה כוס בירה

ומחכים

מחכים שמישהי תעבור

ואז הם מפעילים את מהלך הזהב

הם לוחשים
"איזו חמודה"
או "ואו, איזה יפה את"
אולי היא תשמע

אולי לא

ביננו, נראה לי שהיא שמעה

אבל אף אחת לא רוצה בחור לוחש
היא רוצה בחור שלא מתבייש לבוא אליה
להסתכל לה בעיניים

ולומר " ואו, איזה יפה את"

הלוחש, הוא חלק מהקיר, מבחינתה

נכון,
הוא הרים לה את האגו

והגב קצת התיישר לה אחרי שהיא עברה אותו

אבל זהו

בזה זה מתחיל

ובזה זה נגמר

ומצד שני,

יש את הצועקים

מכירים אותם?

אלה שבקול רם ובלי בושה

צועקים

"בובה"
כאילו הם בשוק מחנה יהודה
כאילו היא סחורה

וכשהיא לא מגיבה מתחיל תהליך
"בואי רגע"
"נו, אמרתי בואי"
והיא, היא בשלה,
הרי אף בחורה לא רוצה בחור צועק.
היא ממשיכה ללכת עוד צעד
ואז מגיע המהפך

הוא מבין שהוא צריך לעשות משהו קיצוני

כי זה יגרום לה לבוא אליו

ואז, אז הוא מגביר את הקול (אפילו יותר)
וצועק
"בואנה, איזו כונפה"
כאילו זה,
זה מה שיגרום לה לעצור

לחשוב לעצמה
"ואו, הוא בטח בחור איכותי,
אני לא רוצה לפספס אחד כזה,
אחד שיעריך אותי כל חיי,

שידע בדיוק מי אני"
ומסתובבת...

ממש

פעמיים

אפילו שלוש

אבל באמת, מה המטרה שלהם?
לצעוק, ללחוש
להשיג תשומת לב?
השגתם, אבל איזו?

ובאיזה מחיר?
ואיך אתם מצטיירים בעיניי הסביבה

ואיך אתם מצטיירים בעינכם

אנחנו לא מחפשות בין הצללים

ואנחנו לא מחפשות מישהו שילחש או יצעק

תכלס, אנחנו מחפשות מישהו רגיל
מישהו אמיתי

וגם, וזה די חשוב

אז תרשמו

אנחנו לא מחפשות משפטי פתיחה קלישאתיים

לא "אבא שלך גנן או דגן" או ווטאבר

לא "את כל כך יפה שזה מחמם אותי"

ובטח שלא "מה את רוצה לארוחת בוקר"

די עם השטויות האלה

נמאס לכולנו

מיצינו

תעשו לעצמכם ולה

ולי...

טובה

בבקשה

כי כבר נמאס לי לשמוע את השטויות האלה מהצד השני של הבר