יום שני, 11 באפריל 2011

סלסלת הרגשות שלי

אני שונאת לפחד
באמת
רגש מיותר
מבחינתי אפשר להעביר אותו הלאה
עדיף לא לפחד
האדרנלין הזה של הפחד לא עושה לי טוב

אני שונאת להיות עצובה
מה הקטע
מה זה בדיוק נותן לי
עצב
סתם מעציב
ולבכות זה ממש לא כיף

אני גם שונאת לקנא
זה מרגיש לי לא נכון
מרגיש לי לא טבעי
מרגיש לי לא בסדר

אני שונאת להתגעגע
שונאת להתגעגע אליך
שונאת להתגעגע אליי
שום דבר טוב לא יוצא מגעגוע

אני שונאת לשנוא
שנאה זה רע
זאת מילה כזאת קשה
לא רוצה להשתמש בה יותר

אני לא אוהבת לרצות
לרצות משהו זה אומר שאין לך אותו
ולמרות זאת אתה רוצה
לא רוצה לרצות יותר

אני לא אוהבת לאהוב
לאהוב זה לא תמיד טוב
לא רוצה לאהוב יותר
לא רוצה להשתמש במילה הזאת יותר

אני לא אוהבת להרגיש
זה מבלבל
זה מוציא אותי מאיזון

אבל אם יש דבר אחד
שאני ממש שונאת
ואפילו די מעציב אותי
ואני לעיתים מקנא במי שכן
ומפחדת שזה לא יקרה
ומתגעגעת למתי שזה היה
אני הכי הרבה לא אוהבת לא לאהוב

סלסלת הרגשות האישית שלי
מזל שאני אני,
אחרת לא הייתי מתמודדת

יום שני, 4 באפריל 2011

רק רגע

הרגע שאני הכי שונאת זה הרגע שאחרי
זה מוזר, אני יודעת
זאת לא הכוונה
אבל באמת
כשחושבים על זה רגע
הרגע הזה שלפני, הוא הרגע האחרון שזה בידיים שלך
הרגע שבו עדיין יש לך שליטה
שאתה עדיין לא מתחרט
שאתה עדיין יכול לשנות
להוסיף
להוריד
לברוח
לרוץ
לעשות מה שאתה רוצה

כי רגע אחר כך
שנייה אחר כך
זהו
זה כבר לא אצלך
זה כבר לא שלך

ברגע שאחרי אתה תלוי
חושב
מנתח
מצפה
מתבייש
מסמיק
ושום דבר לא כי אתה רוצה
לא כי אתה בוחר בזה

זהו, זה כבר לא הרגע שלך

חיכית לרגע הזה
חיכית לו תקופה
והנה הוא מגיע
עכשיו ברגע זה ממש
ועבר
וכל הציפייה
וכל התכנונים
מתגמדים
נעלמים
מפנים מקום לרגעים חדשים

והם, הם צורכים את אותה אנרגיה
אם לא יותר
שוב לחכות
שוב לתכנן
שוב
ושוב ושוב
ואז גם הם חולפים

מלא רגעים

ויש את הרגעים האלה
המשמעותיים ממש
אלא שבונים עליהם הרים וגבעות
אלא שנדמה שבהם נכבוש את העולם
ואחריהם הכל יראה ורוד יותר
הכל יהיה טוב יותר
אלא הרגעים הכי מבלבלים
כי גם הם עוברים
והעולם לא נכבש
והכל נשאר אותו צבע, אותו דבר, פחות או יותר
ועכשיו מה?

אבל הכי מעצבנים אלו הרגעים הלא מתוכננים
אלה שפתאום קורים
בלי התראה מוקדמת
בלי ציפייה
לא נותנים לך להנות מהם
ישר ולעניין
קח או תלך
טוב או רע
גם הם לא בשליטתך

אז נכון, יש לי בעיה עם שליטה
מודה
אני מעדיפה להיות בה
מעדיפה לנצור אותה
לאחוז בה חזק

כי ברגע שהיא כבר לא אצלי
היא אצל מישהו אחר
ואז זה כבר הרגע שלו

ולא ממש בא לי לחלק ככה רגעים לכל מי שרק רוצה
או ליתר דיוק
לכל מי שרק לוקח


יום שישי, 1 באפריל 2011

לאבד אותך

אני לא יודעת בדיוק איך זה קרה
או בדיוק מתי
אני מנסה לחבר את החלקים
מנסה לסדר את האירועים
אבל הזמן
הוא ערמומי
הוא גורם לנו לשכוח
הוא גורם לדברים הרעים להתגמד
ולדברים הטובים להתעצם

אני מסתכלת אחורה
ואני זוכרת רק את הטוב
רק את הרגעים היפים
את המגע
את העובדה שתמיד היית לצידי
את הקלות
את הרכות
אותך
כמו שהיית

לא כמו שאתה נראה עכשיו
אבוד
מבולבל
בודד
כבוי
כל כך כבוי

אני מנסה להזכר מה עשיתי
איך גרמתי לכל זה לקרות
ואלי זה היה בכלל אתה
אולי זה לא רק אני
אבל הכי קל להתנער מאחריות
אני יודעת

אני יודעת שאם רק היית שם יותר
אם הייתי מקדישה לך את הזמן
אם היית מטפלת
אם הייתי אוהבת
אם לא הייתי אני

אולי אז ביקום אחר
היית פה

אבל הוא אמר שכלום לא יעזור
שאין מה לעשות
יש דברים שאי אפשר לקנות בכסף
ושאני אצטרך למצוא תחליף

אבל הוא לא יהיה אתה
אתה היית ותמיד תהיה הראשון שלי

היה שלום מחשב נייד יקר....

יום שני, 27 בדצמבר 2010

חיה בסרט - פארודיה סוג ח'

מכירים את ההרגשה
שמישהו יושב למעלה
מסתכל עליכם
בוחן איך תגיבו
בוחן מה תעשו
אבל רוב הזמן
צוחק
צוחק מלא
כי החיים שלכם מצחיקים

לא מכירים?

אני כן
יותר מידי טוב
יותר מידי לעומק
יותר מידי שנים

אני לא חושבת שאני ממש שונה מכולם
לא חושבת שאני יותר טובה
או פחות טובה
אני די ממוצעת
די כמוך וכמוך
אין יחוד גדול
שאמור לגרום לו לשבת
ולהתסכל דווקא עליי

אבל זה לא הגיוני
לא הגיוני
שהחיים שלי נראים כככה
כמו בדיחה על חיים של מישהי אחרת
שהיא קצת כמוני,
רק שאצלה
הכל הולך טוב
ואצלי הכל כמעט הולך טוב
אני נופלת
אני שוכחת
אני מאבדת
אני מוצאת את המשקפים אחרי שעה של חיפוש
- על הראש
ואת הטלפון הנייד
- ביד, כי אני מדברת בו

אני סלאפסטיק מהלך רוב הזמן
והאירוניה -
אני בכלל לא אוהבת סלאפסטיק
להפך!

למה סיפור שאמור להתחיל טוב
מתחיל רע
וסיפור שאמור להיגמר טוב
נגמר בזוועה

למה יש לו פה קטן
ואו עיניים גדולות
או לב מאבן
וים של בחורות

ולמה השמלה האדומה שתפרתי בעצמי
לנשף
התבררה כשקופה

למה כשיורד עלי גשם,
אז המטריה נשברת
המגף נקרע
והרכב הראשון שעובר
משפריץ מים על כולי

למה כשאני מאחרת לטיסה
המטוס ממריא

ולמה כשאני לוקחת פניה
זאת תמיד
אבל תמיד
הפניה שהכי לא צריך לקחת
זאת הפניה שתוביל אותי לחירייה...

לא נמאס לו למעלה לראות קומדיות
ודרמות

לא בא לו איזה סרט נעורים חמוד
איזה משהו רומנטי

משהו שעובד טוב
משהו עם התחלה טובה
עם אביר על סוס לבן ונסיכה
במקום זה
הסרט שלי
הסרט היחידי שבו אני הדמות המרכזית
הוא פארודיה סוג ז'
סליחה אפילו לא...
פארודיה סוג ח'


מקווה שלפחות אתכם זה מצחיק

יום שבת, 18 בדצמבר 2010

הארנב הלבן. ג'פרסון איירפליין

ביום רביעי הקרוב מגיעים לארץ שאריות מההרכב המיתולוגי jefferson airplain
תחת שם הלהקה "הוט טונה"
ושמעתי ממקור מהימן שהם יבצעו את השיר White rabbit, אומנם בלי קולה המדהים של גרייס סילק, אבל בכל זאת
אז לרגע האירוע ההיסטורי
מילות השיר ה"הארנב הלבן" בתרגום חופשי... (מומלץ להפעיל את הלינק לשיר שלמטה לפני)

One pill makes you larger גלולה אחת עושה אותך גדול
And one pill makes you small
וגלולה אחת עושה אותך קטן
And the ones that mother gives you
ואחת שאמא נתנה לך
Don't do anything at all
לא עושה שום דבר בכלל
Go ask Alice
לך תשאל את אליס
When she's ten feet tall
כשהיא בגובה של 3 מטר

And if you go chasing rabbits
ואם תלך לרדוף אחרי ארנבים
And you know you're going to fall
ואתה יודע שתיפול
Tell 'em a hookah smoking caterpillar
תגיד להם שזחל מעשן נרגילה
Has given you the call
הוא זה שקרא לך
Call Alice
תקרא לאליס
When she was just small
כשהיא היתה רק קטנה

When men on the chessboard
כשהאיש על לוח השחמט
Get up and tell you where to go
קם ואומר לך לאן ללכת
And you've just had some kind of mushroom
ובדיוק היתה לך איזושהיא פטריה
And your mind is moving slow
והראש שלך עובד לאט
Go ask Alice
לך תשאל את אליס
I think she'll know
אני חושב שהיא תדע

When logic and proportion
כשההיגיון והיחסיות
Have fallen sloppy dead
נפלו מתים
And the White Knight is talking backwards
והאביר הלבן מדבר הפוך
And the Red Queen's "off with her head!"
והמלכה האדומה "ערופה את ראשה"
Remember what the dormouse said;
תזכור מה עכבר הסף אמר
Keep YOUR HEAD
תשמור את הראש שלך

http://www.youtube.com/watch?v=tOyasacx9vQ&feature=related

יום רביעי, רידינג 3, 22:00


הצד השני של הבר - הלוחשים VS הצועקים



מכירים את אלה,
שעומדים בצד של הבר
נשנעים על הקיר
מחזיקים בדרך כלל איזה כוס בירה
ומחכים
מחכים שמישהי תעבור
ואז הם מפעילים את מהלך הזהב
הם לוחשים
"איזו חמודה"
או "ואו, איזה יפה את"
אולי היא תשמע
אולי לא
ביננו, נראה לי שהיא שמעה
אבל אף אחת לא רוצה בחור לוחש
היא רוצה בחור שלא מתבייש לבוא אליה
להסתכל לה בעיניים
ולומר " ואו, איזה יפה את"
הלוחש, הוא חלק מהקיר, מבחינתה
נכון,
הוא הרים לה את האגו
והגב קצת התיישר לה אחרי שהיא עברה אותו
אבל זהו
בזה זה מתחיל
ובזה זה נגמר

ומצד שני,
יש את הצועקים
מכירים אותם?
אלה שבקול רם ובלי בושה
צועקים
"בובה"
כאילו הם בשוק מחנה יהודה
כאילו היא סחורה
וכשהיא לא מגיבה מתחיל תהליך
"בואי רגע"
"נו, אמרתי בואי"
והיא, היא בשלה,
הרי אף בחורה לא רוצה בחור צועק.
היא ממשיכה ללכת עוד צעד
ואז מגיע המהפך
הוא מבין שהוא צריך לעשות משהו קיצוני
כי זה יגרום לה לבוא אליו
ואז, אז הוא מגביר את הקול (אפילו יותר)
וצועק
"בואנה, איזו כונפה"
כאילו זה,
זה מה שיגרום לה לעצור
לחשוב לעצמה
"ואו, הוא בטח בחור איכותי,
אני לא רוצה לפספס אחד כזה,
אחד שיעריך אותי כל חיי,
שידע בדיוק מי אני"
ומסתובבת...
ממש
פעמיים
אפילו שלוש

אבל באמת, מה המטרה שלהם?
לצעוק, ללחוש
להשיג תשומת לב?
השגתם, אבל איזו?
ובאיזה מחיר?
ואיך אתם מצטיירים בעיניי הסביבה
ואיך אתם מצטיירים בעינכם

אנחנו לא מחפשות בין הצללים
ואנחנו לא מחפשות מישהו שילחש או יצעק
תכלס, אנחנו מחפשות מישהו רגיל
מישהו אמיתי

וגם, וזה די חשוב
אז תרשמו
אנחנו לא מחפשות משפטי פתיחה קלישאתיים
לא "אבא שלך גנן או דגן" או ווטאבר
לא "את כל כך יפה שזה מחמם אותי"
ובטח שלא "מה את רוצה לארוחת בוקר"
די עם השטויות האלה
נמאס לכולנו
מיצינו

תעשו לעצמכם ולה
ולי...
טובה
בבקשה
כי כבר נמאס לי לשמוע את השטויות האלה מהצד השני של הבר

הגיגיי סוף הלילה




הלילה נגמר
מתנדנדים הביתה

כל הרחוב מתנדנד
השעה כבר 4 בבוקר
חלומות מנופצים
הראש מורכן
עכשיו מתרכזים בצעדים
לא ליפול
לא למעוד
רק להגיע בשלום

אתה כבר לא זוכר כמה שתית
כבר לא זוכר כמה שילמת
מנסה להזכר עם מי התחלת
למי חייכת

בשעה 4 בבוקר, כולם מחייכים
אבל חיוך של אלכוהול
חיוך אחר
חיוך של בישום
של שיכרות
אתה לא יודע באמת מה עומד מאחוריו
אולי שריר לא רצוני של הפנים
אולי המוח לא יכול לעצב אף הבעה אחרת
אולי זה ממש לא משנה לך

העולם מסתובב
או אולי זה אתה
הוא מסתובב ממש מהר
אתה רוצה לשבת
רוצה לשכב
אבל זה לא עוצר את העולם
הוא ממשיך להסתובב
ממשיל את עצמו למציאות
המציאות שלא נגמרת
שלא מפסיקה להסתובב
בין אם נרצה ובין אם לא

כבר לא ממש איכפת לך
אתה רוצה שזה יפסיק כבר
בתחילת הערב
היית מסודר
היית שקול
אמרת "היום לא עושים שטויות"
עכשיו אתה מנסה להזכר למי אמרת את זה בכלל
את המילה שקול את בקושי מצליח להגות
הל' קשה לביטוי
גם המילה "לא" קשה לביטוי
המחשבה היחידה בראש
היא "זאת הפעם האחרונה, אני נשבע"
ואתה יודע שאתה משקר לעצמך
אבל אתה ממשיך
מחר תאשים את האלכוהול בשקר הזה

ומצד שני אתה אוהב את ההרגשה
ההרגשה של השקט במוח
של החוסר היגיון
של החוסר רצון בלמצוא היגיון
אתה לא ממש חושב
אתה לא מפתח תיאוריות
לא בונה חומות
לא מרים מגננות
אתה מת על זה
זה נדיר
בעיקר עם מוח כמו שלך
אם היית יכול היית חי ככה
אבל אי אפשר
אתה יודע שזה זמני
אתה יודע שזה מזויף
אתה יודע שזה בזכות השתייה
בזכות הבירה
הויסקי
הצ'ייסר

אתה מגיע הביתה
נשכב על המיטה
העולם ממשיך
בחוץ הכל כרגיל
בפנים אתה מבולבל
אתה לא יודע מה נכון
מה לא נכון
אתה מתלבט אם להחליף בגדים
אבל אין לך כוח
קר
אתה לבד
אתה מסתכל על המיטה
ומתחרט טיפה שלא הבאת את ההיא
אבל אתה לא זוכר את שמה
עדיף ככה את אומר לעצמך

מדליק את המערכת
שם את הדיסק האהוב עליך
מדליק סיגריה ומביט בתקרה
בתקרה הלבנה

אתה מתחרט
אתה מצטער
אתה יודע שעשית שטויות
אולי לא היום
אבל מתישהו
עשית דברים שאי אפשר לשנות
שאי אפשר לקחת חזרה
אולי,
אולי אם היית עושה דברים אחרת
אז הכל היה נראה אחרת
לא היית שוכב עכשיו שיכור
עם בגדים
בדירה תל אביבית
על מיטה קרה וריקה
אתה חושב על אלו שעשו דברים אחרת
אם להם יותר טוב
אולי אין לך כזה מזל כמו שחשבת
אולי אתה צריך לעשות שינויים
ואולי לא

אולי אתה שיכור מידי
ולא באמת איכפת לך
אולי לזה כיוונת
זאת היתה המטרה
לא לחשוב על הדברים האלה
לא להכיר בהם
להכהות את המחשבות לפני שהן מגיעות
ואולי לא

אולי אתה נרדם
ואולי לא

אולי אתה ער
ואולי לא

מה שבטוח מחר בבוקר
בראש צלול
האלכוהול ימשיך לשקר ויגיד
"טוב, זאת היתה הפעם האחרונה"
ואתה תחייך ותהנהן
אבל בפנים תדע
שזאת לא כל התמונה...

(שיר מומלץ לשמוע ברקע)


הגיגיי סוף הלילה