יום שני, 29 בנובמבר 2010

הצד השני של הבר - חי בסרט (מספר 1)

חי בסרט


אני עובדת בבר כבר יותר משנה
מאד קשה להפתיע אותי
אני רגילה לכל הדברים המוזרים שמתנהלים להם בעיר הזאת
להוא שעובר כל לילה עם סיגריה דלוקה
וזה שמזיז את הפחים ממקום למקום
...מסיבה לא ברורה
גם לאיש השיכור שצועק דברים
התרגלתי
אפילו לבחור המוזר שמדבר לעצמו,
או לכל מי שבסביבה.
גם הזקן שקורא בכף היד,
ואומר את אותם דברים לכולם
נראה לי בסדר גמור
והכי מוזר-
ההסתגלות למפקד,
גם הוא כבר נראה לי רגיל
בחור טוב

אז, שכמו שאמרתי, קשה מאד
באמת להפתיע אותי...
לפחות ככה חשבתי עד אתמול

אתמול נכנס לבר בחור
נראה רגיל
נראה סביר
אבל ברגע שהתחיל לדבר, הייתי בשוק.
הדיאלוג הלך כך:
(אתם מוזמנים לשפוט)
"כמה עולה בירה"
24
"בבקשה"
תודה
"יש לי נושא חשוב מאד לדון איתך"
אוקיי
"יש לי זרעון במוח"
מה?!
"אני קורא מחשבות, אני טלפת"
וואלה
"כן, אני יכול לראות שאת מפחדת ממני"
טוב, לא צריך להיות טלפת בשביל זה
"אני יכול להגדי לך מה תעשי עוד חצי שעה"
מה?
"אני לא רוצה להרוס לך את העתיד"
אני אגיד לך מה, אני הולכת לעשן סיגריה, כי אני בדיוק מסיימת משמרת, ככה שאני בטוח לא אתאכזב
"את מצחיקה, הרגשתי את זה"
תודה
"אז הזערון שלי זה מחשב מיוחד שקורא מחשבות"
וואלה
"כן, הוא יכול למדוד לך את הדופק, את הלחץ דם, ידע איפה היית אתמול ועם מי דיברת... וכו, וכו , וכו"
וואלה
"ואז אם מישהו יעשה משהו רע, יוכלו לשים עליו את המכשיר הזה, ואז הוא יכול למדוד לו את הדופק, את הלחץ דם, ידע איפה הוא היה אתמול ועם מי הוא דיבר... וכו, וכו , וכו"
יש לך כזה מחשב?
"לא אני אמציא"
אתה מבין במחשבים?
"לא, אני מבין קצת בהכל, בשביל זה צריך מדנים"
מדענים?
"כן, מד(ע)נים"
טוב בהצלחה
"את לא מאמינה לי?"
בטח מאמינה
"את לא מאמינה שאני טלפת?"
בטח מאמינה
"בואי תראי, עכשיו תעבור על הכביש מכונית לבנה, לבנה כולה, במהירות ממש"
מה מונית?
"לא"
טוב
"בעצם אולי היא תהיה כחולה"
אוקיי
"תסתכלי"
(לאחר כמה דקות עברה באיטיות מקסימלית מכונית לבנה, וכמה מכוניות אחריה מכונית כחולה באיטיות דומה)
"הנה, צדקתי"
אבל המכוניות עברו ממש לאט
"כן, אבל צדקתי בצבע, זה קשה מאד שתדעי"
טוב,
ווטאבר

אני לא יודעת למה השיחה הזאת הפתיעה אותי כל כך
אולי זה החוסר היגיון שבדברים שהוא אמר
ואולי דווקא העובדה שהוא אמר את הדברים בצורה כזאת הגיונית
הוא לא נשמע הזוי
הוא לא נראה הזוי
אבל הוא היה כל כך הזוי
הכי הזוי
באמת, באמת, חי בסרט

ואני יודעת מה זה לחיות בסרט,
אני חיה בסרט
אבל הסרט שלי הוא לא כל כך סוריאליסטי
הוא לא צולם בעולם אחר

אני חושבת שזה היה רגע נדיר
רגע מכונן
רגע שבו גיליתי, הפנמתי, הבנתי
שאין גבול לטירוף, אין גבול לרמת ההזיה
ואין גבול לרמות הסבאתה

אני מתה על תל אביב
היא תמיד תגרום לך להרגיש נורמלי




תגובה 1:

  1. הייתי ממשיך לבדוק אותו, היה מעביר לי את הזמן.

    השבמחק