החורף בבר

חורף

בבר חורף זה תמיד אחרת

קר יותר

חמים יותר

אני יודעת ביום חורפי אמיתי

הדבר האחרון שבא לעשות

זה לצאת מהפוך

להתלבש

ללכת ברחוב

ולהגיע לבר
אני יודעת - זה קשה

גם ההחלטה על המלתחה היא בעיתית

ארוך

קצר

כי בפנים יהיה חם

אבל עד אז

אוי כמה קר....

הפתרון, גברותי ורבותי - שיטת הבצל

ולא הריגשית

שיטת הבצל בלבוש

שכבות

שכבות

וכמובן האקססוריז - הכי כיף

כפפות

חותלות

חצאי כפפות

צעיפים

כובעים

מגפים

מטפחות

וזה לא נגמר...

טוב, נסחפתי קצת, אני יודעת

מה שבאמת רציתי לומר

זה שאחרי כל התלבטויות

הדיונים עם העצמי

והניסיון הנואש להבין, איפה יותר קר בבית או בחוץ

כשכן מחליטים לצאת - זה שווה את זה

אלכוהול וחורף זה נוסחא מנצחת

הויסקי שיורד בגרון באיטיות

הבירה שפתאום זה לא נורא אם היא לא קפואה

הערק, שמחמם הכל

וכמובן האווירה בבר....

הצפיפות

פתאום היא טובה

החום האנושי

הוא כייפי

וכמובן הרצון במגע

הרצון עולה, כי קר

וכי הגיע הזמן להצטייד לחורף

נכון הדרך קשה, להגיע

לחזור

אבל מזל שמישהו המציע את המושג - מונית...

ומזל שהן עוברות כל הזמן ברחוב

אז כשאתה יושב בבית ומתלבט

תחשוב שוב על האלכוהול

תחשוב על החמימות

תחשוב שבבית תמיד מרגיש הרבה יותר קר

ואולי בחוץ לא כזה נורא

וגם אם כן...

ברגע שתצא זה עניין של דקות

והנה אתה שם,

בבר

ו

הצד השני של הבר - טיפ קטן

"חשבון בבקשה"
זה מתחיל או ליתר דיוק ככה זה נגמר
צמד המילים האלו
כל כך משמעותיים
כל כך הרבה משקל
משפיעות על כולם
על המלצר, הברמן, בעל הבית, הסועד, ואפילו השכן....
לא לצעוק,
אני אסביר

ההשפעה על המלצר ובעל הבית, ברורה לכולנו
ולכן אבחר להרחיב על 2 מקרים אחרים:

1. על החבר'ה,
קחו בחשבון, שכאן החשבון עלול להיות החלק הבעייתי של הערב
לפעמים אתם הרבה,
לפעמים חלק הולכים,
לפעמים חלק לא שמים מספיק
איך זה קורה?
וזה תמיד קורה
אתה יודע מה שתית, לא?
אז אתה אמור לדעת כמה להשאיר
לא תורה מסיני...
ובכל זאת זה קורה לי, זה קורה לך, זה קורה לחבר'ה
זה קורה לכולנו.
תופעה נוספת שמתרחשת כאשר החבר'ה מזמינים חשבון,
זה תופעת המחכים...
מכירים אותם?
אלה שמשלמים אחרונים
שסופרים בסוף את הכסף,
רואים כמה חסר ואז שמים
היכול להיות שחלק מהחבר'ה השאירו יותר
אולי – טיפ?
היכול היות שזה קורה כתוצאה מעודף אלכוהול
אם אתה ממש, אבל ממש, שיכור
ואין לך כוח/מוח לחשב....
ואולי זה סתם חוסר כוח כללי כזה...
ואולי, רק אולי...
מישהו בחבר'ה...

2. והשפעה השנייה, החשובה השפעה על הדייט.
אז הנה,
עכשיו הגענו לתכל'ס
אתם בדייט,
שתיתם
צחקתם
אכלתם
דיברתם
וכו, וכו, וכו
הגיע זמן החשבון...

מה עושים?
מי משלם?
לי יש חוקים די בסיסים,
דבר ראשון אוטומטית אני אשלח את היד לארנק
לא יעצור אותי – אני אשלם את החלק שלי, הכל טוב ויפה
כן יעצור אותי – אני אעשה הערכת מצב:
אם לפי דעתי היה דייט טוב, ואני מעוניינת בעוד אחד, אני אתן לו לשלם
ואדרוש שבדייט הבא, אני אשלם
אם הדייט היה גרוע, אני אתעקש לשלם את חלקי
ואם הוא ממש עצבן אותי, וזה קורה
אז שיבושם לו, אני אשתוק ואוודא שהשאיר טיפ
זאת נראית לי אידיאולוגיה די טובה
ואם מישהו קורא את זה, ובמקרה יוצא איתי לדייט
– הוא כבר יבין לבד את הרמז J

לאחרונה נחשפתי לתופעה מזעזעת -
אני אקרא לה בשם "טריק השירותים"
מזמינים חשבון
ואז אחד מבני הזוג
לרוב הצד הנשי
יעמד ויצהיר "אני הולכ/ת לשירותים"
....

כן, לא להאמין
זה קורה, נשבעת
היא משאירה את הבחור עם החשבון
והמסכן נאלץ לשלם
היא לא עושה מחווה...
...

באופן מפתיע יש לי כמה דברים להגיד בנושא:
לבחורה – את לא מתביישת
לנצל ככה את הבחור
זה לא לעניין
זה עלוב
זה נמוך
זה מוציא את כל הג'נדר שלך
הנשי, היפה
מכוער!
אני מבקשת שלא תעשי את זה שוב
ובחור – איפה עמוד השדרה שלך
מה אתה שולף את הכרטיס ומשלם
חכה עד שהיא תחזור
ואם אתה רוצה לעצבן
תקום ותלך אתה לנוחיות גם כן, איך שהיא תחזור
שגם היא תבהה בחשבון כמה דקות
אה, ובשירותים – קח ת'זמן
....
ועוד משהו לדייטרים
כאן לטיפ יש משמעות – אתה לא רוצה שהיא תחשוב שאתה קמצן
וכנ"ל גם לגביך
וגילוי נאות, כאן, אני חייבת להודות,
הטיפ הזה – הוא גם בשבילי....

תודה

הצד השני - הבלדה לשיכרות

אטוב הבנו
אתה שיכור
כן
כולם שמעו את זה
שתית כבר שלוש חצאיים
וארבע צייסרים
גיבור
איזה קיבולת מטורפת
כן, שמים לב
מה עשית?
איתה?
למה?
______

שטויות
אז נסלח לך
______

חפיף
היית שיכור....
______

אה, זאת הסיבה שאת נמרחת על כולם
את שתויה
לא שתויה?
מבושמת היטב
כן זה שונה לגמרי משתויה
כמה צייסרים?
וואלה, שוטים
מעניייייייין
אז חפיף
לא נזכור את זה מחר
תעשי מה שבא לך
תהני מהרגע
תעלי לרקוד על הבר
בטח
כולן עולות על הבר
אז למה לא את
______

חפיף
היית שיכורה....
____________________

מה גם, שיש משהו באדם השיכור
הוא מתנדנד
הדיבור שלו פחות ברור
העיניים לא ממש מפוקסות
הוא משתמש בקצת יותר כוח מבדרך כלל
הוא מחייך הרבה יותר מתמיד
ובעיקר, וזה הכי מציק לי
הוא מרשה לעצמו
מרשה לעצמו להיות מניאק, להיות זול
מרשה לעצמו לעשות שטויות
הוא נותן לעצמו לגיטימציה
להיות לא הוא – להיות מישהו אחר
באמת?
באמת, אתה מישהו אחר?
אין שליטה?
יש שליטה?
ווטאבר

נכון, אלכוהול גורם לנו לעשות דברים
דברים שבד"כ לא היינו עושים
דברים שאנחנו בכלל לא זוכרים
אבל באמת
ביננו,
אני הייתי שיכורה די הרבה פעמים
בעיקר בזמן האחרון
זכרתי הכל
ניסיתי להסביר איך
אבל תכלס, הייתי שיכורה
וזה ממש לא סיבה
זה תירוץ
בסופו של יום,
עשיתי מה שרציתי, כי רציתי

ומעניין אותי תמיד
בבוקר
מה אתה חושב
האם אתה כמוני?
האם גם אתה קם עם כאב ראש
לא מהתייבשות
אלה ממחשבות
חרטות
מבוכות
אומר לעצמך
"מה לעזאזל עשיתי"
ומיד אחר כך מצהיר
"זאת הפעם האחרונה"
או שאולי אתה כבר שלב אחר כך
ואומר "טוב נו, זה קורה"
ואולי אתה פשוט ממשיך לשתות
גם בבוקר, גם בצהרים
כי אחרת הראש יתחיל לכאוב...

למה אי אפשר לקום אף פעם
אחרי לילה כזה
עם חיוך
עם הרגשה מוחלטת של הנאה
למה הכל חייב להיות מלווה ברגשות אשם?

הצד השני של הבר - חי בסרט (מספר 1)

אני עובדת בבר כבר יותר משנה
מאד קשה להפתיע אותי
אני רגילה לכל הדברים המוזרים שמתנהלים להם בעיר הזאת
להוא שעובר כל לילה עם סיגריה דלוקה
וזה שמזיז את הפחים ממקום למקום
...מסיבה לא ברורה
גם לאיש השיכור שצועק דברים
התרגלתי
אפילו לבחור המוזר שמדבר לעצמו,
או לכל מי שבסביבה.
גם הזקן שקורא בכף היד,
ואומר את אותם דברים לכולם
נראה לי בסדר גמור
והכי מוזר-
ההסתגלות למפקד,
גם הוא כבר נראה לי רגיל
בחור טוב

אז, שכמו שאמרתי, קשה מאד
באמת להפתיע אותי...
לפחות ככה חשבתי עד אתמול

אתמול נכנס לבר בחור
נראה רגיל
נראה סביר
אבל ברגע שהתחיל לדבר, הייתי בשוק.
הדיאלוג הלך כך:
(אתם מוזמנים לשפוט)
"כמה עולה בירה"
24
"בבקשה"
תודה
"יש לי נושא חשוב מאד לדון איתך"
אוקיי
"יש לי זרעון במוח"
מה?!
"אני קורא מחשבות, אני טלפת"
וואלה
"כן, אני יכול לראות שאת מפחדת ממני"
טוב, לא צריך להיות טלפת בשביל זה
"אני יכול להגדי לך מה תעשי עוד חצי שעה"
מה?
"אני לא רוצה להרוס לך את העתיד"
אני אגיד לך מה, אני הולכת לעשן סיגריה, כי אני בדיוק מסיימת משמרת, ככה שאני בטוח לא אתאכזב
"את מצחיקה, הרגשתי את זה"
תודה
"אז הזערון שלי זה מחשב מיוחד שקורא מחשבות"
וואלה
"כן, הוא יכול למדוד לך את הדופק, את הלחץ דם, ידע איפה היית אתמול ועם מי דיברת... וכו, וכו , וכו"
וואלה
"ואז אם מישהו יעשה משהו רע, יוכלו לשים עליו את המכשיר הזה, ואז הוא יכול למדוד לו את הדופק, את הלחץ דם, ידע איפה הוא היה אתמול ועם מי הוא דיבר... וכו, וכו , וכו"
יש לך כזה מחשב?
"לא אני אמציא"
אתה מבין במחשבים?
"לא, אני מבין קצת בהכל, בשביל זה צריך מדנים"
מדענים?
"כן, מד(ע)נים"
טוב בהצלחה
"את לא מאמינה לי?"
בטח מאמינה
"את לא מאמינה שאני טלפת?"
בטח מאמינה
"בואי תראי, עכשיו תעבור על הכביש מכונית לבנה, לבנה כולה, במהירות ממש"
מה מונית?
"לא"
טוב
"בעצם אולי היא תהיה כחולה"
אוקיי
"תסתכלי"
(לאחר כמה דקות עברה באיטיות מקסימלית מכונית לבנה, וכמה מכוניות אחריה מכונית כחולה באיטיות דומה)
"הנה, צדקתי"
אבל המכוניות עברו ממש לאט
"כן, אבל צדקתי בצבע, זה קשה מאד שתדעי"
טוב,
ווטאבר

אני לא יודעת למה השיחה הזאת הפתיעה אותי כל כך
אולי זה החוסר היגיון שבדברים שהוא אמר
ואולי דווקא העובדה שהוא אמר את הדברים בצורה כזאת הגיונית
הוא לא נשמע הזוי
הוא לא נראה הזוי
אבל הוא היה כל כך הזוי
הכי הזוי
באמת, באמת, חי בסרט

ואני יודעת מה זה לחיות בסרט,
אני חיה בסרט
אבל הסרט שלי הוא לא כל כך סוריאליסטי
הוא לא צולם בעולם אחר

אני חושבת שזה היה רגע נדיר
רגע מכונן
רגע שבו גיליתי, הפנמתי, הבנתי
שאין גבול לטירוף, אין גבול לרמת ההזיה
ואין גבול לרמות הסבאתה

אני מתה על תל אביב
היא תמיד תגרום לך להרגיש נורמלי

הצד השני של הבר - סטריפ פוקר

אתמול היה ערב פוקר,
אני לא אוהבת פוקר
לא מעניינים אותי משחקי קלפים
אני לא באמת רואה הבדל בין פוקר לרמי
זה קלפים, זה מזל... זה דומה מידי...

ההבדל העיקרי זה עניין המגניבות
אין מה לעשות
פוקר זה משחק מגניב ממש
כמה חברה יושבים סביב שולחן
מנהלים בינהם אינטראקציה של שיחה
מדברים על מה שהם עשו היום
דנים בנושאים מעניינים.. או לא
מספרים בדיחות, מפיצים ריחות
וכל זה
לצד הסתרת הרגשות האמיתיים
שלא ידעו אם אתה מאוכזב
ובטח ובטח שלא ידעו אם אתה שמח ומתרגש

כשחושבים על זה
זה די דומה למציאות
לכל היומיום שלנו....

אנחנו כל הזמן מסתירים את הרגשות שלנו
שהמרצה לא ידע שאנחנו מתרגשים
שהבחור בדייט לא יראה שאנחנו משתעממים
שבעל הבית לא יראה שאנחנו לחוצים
...

ההבדל העקרי הוא שהחיים נמשכים הרבה יותר זמן ממשחק פוקר
משחק פוקר, הוא קצר
יחסית

אבל גם כאן כמו בחיים יש סוגים שונים של שחקנים
יש את השחקן החושב....
זה שכל הזמן עושה מהלכים מחושבים
נדמה שהוא סופר את הקלפים
הוא החנון של הפוקר

יש את הלוקח סיכונים
הוא עושה "אול-אין" בלי לחשוב פעמים
מה כבר יקרה
נמות?
איש האקסטרים של הפוקר

יש את הבחורה
זאת שמחליטה לקחת את תפקיד הבחורה
היא מעשנת סיגריה עם אודם אדום
מדברת בקול חלש
גורמת לגברים שסביבה לאבד ריכוז
היא הכוסית של הפוקר

ואם כבר סטריאוטיפים,
יש את הבחור הרועש
זה שמספר סיפורים
איזה גבר הוא
איזה מגניב הוא
וכמובן איזה .... יש לו
הוא מבחינתי, המאצו של המשחק

וכמובן שכמעט בכל משחק יש את המהסס
זה שמשחק על בטוח
סוכן ביטוח
לא מסתכן, רק בקטנות, רק כשבטוח
הוא המעצבן של הפוקר

הטיפוסים האלה
ויש עוד מלא סוגים שונים
אפשר למצוא אותם סביב השולחן

אבל אם היה אפשר לבחור עם מי לשחק
עם מי בא לך לשבת עכשיו כמה שעות
את מי היית בוחר?
מה ליגת החלומות שלך?
ואיפה אתה רואה את עצמך בכל הסקאלה הזאת?

אני חושבת שאני הייתי ההיא הממורמרת
שחושבת שהמזל החליט דווקא היום להתנכר לה
ובגלל זה היא יושבת בצד השולחן
ויורה הערות ציניות
אבל היתרון הוא
שסביר להניח, שעם כל חוסר המזל והמרמור

אני אעזוב את השולחן ראשונה....

אז למה מלכתחילה לשחק?

הצד השני של הבר - המ(עצ)בינים

"את צריכה לכתוב על אלה שחושבים שהם מבינים באלכוהול"
אמר לי חבר טוב

שביננו, מבין באלכוהול הרבה יותר ממני.

יאמר לזכותו, שהוא לא מתרברב בזה

הוא לא מתרברב בכלל

בכל מקרה, זה בהשראתו.

ואני מודיע מראש שאני מוצאת ברשומה הזאת מקום לפורקן של תיסכולים רבים

אז עמכם הסליחה....

צילום: segev shilton

לפני כמה ימים נכנסה אלי בחורה לבר וביקשה קוקטייל

"אני רוצה משהו עם קמפרי ואייריש קרים על בסיס וודקה"

"מה?" שאלתי, מופתעת."קמפרי עם מה??"

"כי קמפרי זה מר ואייריש קרים זה מתוק ואני רוצה גם להרגיש את האלכוהול אז וודקה"

הסתכלתי אליה במבט מבולבל

"את בטוחה?"

"כן"

טוב, היא כנראה מבינה.....

אחרי כמה דקות חזרתי עם המשקה שלה

"אה, סליחה" היא אמרה.

הסתובבתי באיטיות מוחקת את החיוך המתנשא מהפרצוף

"כן?"

"זה לא טעים"

די באמת, מה חשבת? שתצרי את הקוקטייל הטוב הבא?

אבל גם הופתעתי כי היא העיזה להגיד שזה לא טעים

אחרי ששאלתי אותה אם היא בטוחה...

החוצפה!

התגובה היחידה שעלתה לי לראש היה לקחת את המשקה ולשפוך אותו עליה

אבל כמובן שהתאפקתי

מזל שהבר לא שלי, הזכרתי לעצמי, אחרת לא היו לי הרבה לקוחות

ואל לשכוח את ההוא שאחרי שלוק מהבירה מצהיר"לבירה יש טעם מוזר"

כן, של בירה....

ומוזר, שכל שאר הבר שותה את אותה הבירה,
ורק אתה, אדוני בעל החך העדין,

מרגיש משהו מוזר

לא נראה לי שכל העולם עקום

נראה לי שרק אתה

אני גם מתה על האניני הטעם,

"אני יכול להבדיל בין וודקה סמירנוף, פינלנדיה ואבסולוט"

וואלה, באמת, זה אתה?

או אלה ששואלים אם אני בטוחה שמזגתי להם וויסקי בושמילס....

..... כי הם הזמינו ג'ימסון

א. כאילו שזה משנה

ב. כן, אני בטוחה

ג. כבר שתית!

במקרה הזה הם מבחינתי יכולים להקיף את התשובה הנכונה

כמובן כשדנים ב"מבינים"

כולנו מכירים את המתחכמים
אלה שבוחנים אותך

"את יודעת כמה אחוזי אלכוהול יש ביין?"

"את יודעת איפה מייצרים את הבירה? או ממה מיצרים את הבירה?"

או מצד שני המצהירים

"סטולי היא לא פחות איכותית מגרייגוס"

"בלנטיינס זה חרא ויסקי"

"אבסינט זה המשקה מדהים"

והמשפט שאני הכי אוהבת "את יודעת, בסופו של דבר, זה הכל עניין של מיתוג"

מיתוג ב... שלי

אם אין לך מה להגיד לי אל תגיד כלום!

בטח שאל תבחן אותי, כי אני בטח לא אדע

ויותר מזה, אל תזרוק הצהרות מטומטמות כי אז אני אחשוב שאתה לא יודע

בקיצור גם אם אתה מדריך ברמנים בזמן אמיתי או ווטאבר

אם בחרת להכנס לי לבר

אני מבקשת, מתחננת...

שב, תזמין, תשתה, תשתוק

ואם אתה מתעקש לנהל שיחה רצינית

תתחיל בכך שתחמיא לי שאני יפה

משם זה כבר יתגלגל

תודה

הצד השני של הבר - עובדי ה(ע)בר

בכל מקום עבודה זה קורה

לא רק בבר

נכנס לקוח, תמים לכאורה

מזמין

מתבונן

ואז אומר " את יודעת, אני עבדתי פה פעם"

"יופי" אני עונה

ואז, דממה....

ושניות הדממה הזאת,

הן מנבאות את המשך השיחה

השיחה מפה רק תעצבן אותי יותר

ואני אאלץ להמשיך לחייך ולהנהן

לא באמת איכפת לי שהוא עבד פה פעם

הוא לא עובד פה היום, אז אין לי באמת סיבה להיות נחמדה אליו

הימים שלו עברו

-עכשיו זה הימים שלי

ואז הוא מתחיל לשאול שאלות:
"עדיין שומרים את הלימונים במקרר?"
"הפסקתם להשתמש בליים ההוא?"
"סטולי, עדיין וודקת הבית?"

עכשיו, אני שואלת את עצמי, ואותו בלב

באמת, באמת מעניין אותך איפה אנחנו שמים את הלימונים!

מה איכפת לך

אתה לא מתכוון להכנס למאחורי הבר ולמזוג לעצמך, נכון?

סביר מאד להניח שאתה לא הולך לקנות את הבר

אז מה משנה לך באיזה ליים אנחנו משתמשים - הזמנת בירה

בבירה אין ליים

(לפחות פעם אחרונה שבדקתי)

אני יודעת, אני נשמעת טרחנית

אבל פעם אחת שזה קורה זה נחמד, אולי אפילו נערוך השוואה אמיתית (נפתח טבלה)
ואולי לא

אבל זה לא קורה פעם אחת, כמעט בכל מקום יש עובדים שעבדו שם פעם

ואני יום אחד גם אני אהיה עובדת שעבדה כאן פעם

אבל אני נשבעת

ברגע זה

יד על הלב

אני לא אכנס לבר/מסעדה/בית קפה

ואצהיר "אני עבדתי פה פעם"

כי אני יודעת

שבתחום הזה לפעם אין משמעות

עכשיו זה הזמן היחידי שמעניין

הפעם יכול רק לעצבן, הרי פעם הכל היה יותר טוב

פעם הכל היה יותר יעיל

תמיד בדיעבד דברים נראים טוב יותר

אבל אנחנו בעכשיו לא בדיעבד אנחנו בהווה

וההווה לא תמיד כזה טוב (עדיין)

למה זה קורה

למה הוא מרגיש צורך לציין את זה

האם זה משנה לבחורה שלידו

זה באמת מרשים אותה?

היא מסתכלת עליו ואומרת "ואו, איזה מוצלח"

מוצלח שהוא עבד פה? או מוצלח שהוא עזב?

אני חושבת שזה ממש לא משנה לה עבד/לא עבד.... ווטאבר

ואולי הוא חושב שהחבר'ה שלו יתרשמו

ויגידו "איזה מגניב"

אני לא רוצה לחזור על עצמי שוב... אבל מגניב שהוא עבד פה? או...

אני חושבת שזה לא מעניין אותם עבד/לא עבד... ווטאבר

אז אחרי שביססנו שזה לא מעניין אף אחד

פרט למעסיק הבא שכבר ידע לבקש קורות חיים

אני מבקשת לנצל את הבמה שיצרתי לעצמי,

ומבקשת ממך, שים יד על הלב

ותבטיח לי ולכל העובדים אי שם

שלא תכנס למקום העבודה שלנו ותגיד
"את יודעת, אני עבדתי פה פעם"

תודה

ערב בסימן פאלי

"יוצאים הערב" אמרה לי חברה מהעבודה
סבבה, אמרתי, יוצאים,
לא חשדתי
"ערב בנות, כולן באות" היא סימסה
מגניב, חשבתי
...
כאן נפלתי
ערב בנות הכוונה מסתבר היא לערב נשים,
כן, ניחשתם נכון,
ערב שכולו רק נשים

לא כמה בנות יוצאות להנות
מלא בנות
רק בנות
כולן באותו בר
בלי גברים
בלי רצון לגברים
בלי סיבה לגברים
טוב
אני חושבת שהבהרתי את עצמי

.

אני מבינה למה לבחורות מסויימות ערב כזה נשמע מצויין
אבל לי ערב כזה
זה ערב בלי תכלית
זה ערב בלי פואנטה
ערב שמראש אני יודעת שלא יסתיים בשום צורה אחרת
או לפחות, ככה חשבתי

באותו ערב, גיליתי אלמנט משחרר
הטסטוסטרון הזה
מסתבר,
משנה את ההתנהגות שלנו
ובהעדרו,
יש איזו תחושת הקלה
הערב הופך לערב בנות אמיתי
אין חיפוש,
אין ציידים
אין מבטים לצדדים
את שם
רק עם חברות שלך
ושאר העולם
נשאר בעולם שלו

אל תבינו לא נכון,
לכל הגברים שמתדפקים על דלתי
לא חציתי
וסביר מאד להניח שאני גם לא אחצה

אבל גיליתי משהו אחר
יציאה אחרת
מסוג חדש
כייפית
משחררת
מקרבת

כמו לשבת בסלון
עם הבנות
אבל עם אלכוהול
מוסיקה טובה וסיגריות
ובלי ההרגשה שלא יצאת
כי יצאת
ובילית וממש, אבל ממש נהנית

כולנו חזרנו עם חיוך
כולנו חזרנו שיכורות
אז אומנם, חזרנו לבד
אבל היינו מרוצות
אפילו בבוקר למחרת סימסנו:
"היה ממש כיף!!"

ואחרי ההשתפכות הזאת,
אני מודה
זה לא היה קורה אלמלא החוסר בהירות
וסביר להניח שזה לא יקרה שוב
לפחות לא במן הקרוב
לפחות לא בכוונה

אבל אני כל פעם נדהמת לגלות,
שהערבים שמתחילים הכי מוזר
והכי מתבאסים עליהם
בסוף מפתיעים אותנו לטובה
בסוף, כייף לנו

חבל, שבתחילת הערב אנחנו שוכחים את המסקנה הזאת
ומתבאסים כל פעם מחדש

הצד השני של הבר - המאוהבים

ערב טוב לכל הזוגות מבינכם

רציתי להגיד לכם תודה

אני מאד אוהבת להגיע לעבודה

ולראות שמולי, בקו ישר מהבר, או לפעמים על הבר עצמו

אתם נמצאים

מתגופפים

מלטפים

נושכים את השפה של אחד השני

זה עושה לי טוב

רק טוב

זה לא מזכיר לי בכלל את העובדה שאני רווקה

זה לא מעורר בי אפילו טיפה אחת של בחילה

זה מקסים

זה רומנטי

אני ממש שמחה שיצאתם מהבית בשביל זה

כי הרי לא יכולתם לעשות את אותו הדבר בבית על בקבוק יין

אולי בעצם שם זה בעייתי יותר כי אפשר ללכת עד הסוף

ואין את הקהל

ואולי בכלל רציתם לנשום קצת אוויר.. (למרות שנראה שאוויר לא חסר לכם)

נראה לי האשמה צרכה ליפול על החוק החדש נגד מכירת אלכוהול בלילה

זאת הסיבה

פשוט לא תכננתם בזמן ונתקעתם בבית בלי בירה

למרות שלא ממש נגעתם בבירה מתחילת הערב

אבל לפחות הצלחתם להתנתק לרגע בשביל להזמין אותה.

אבל אם נשים את הקנאה רגע בצד (אבל רק לרגע)

רוב הבעיה שלי היא שאני בתור ברמנית, לא יודעת איך לגשת אליכם

לעמוד ליד ולחכך בגרון

לחכות שתעצרו להתבונן אחד לשנייה בעיניים

אולי פשוט להתחיל לדבר ואחד מכם יסמן לי עם היד

או שאולי תגידו מראש אל תפריעי לנו - אנחנו נגיד לך עם נרצה משהו

רציתי לשאול אותכם, ואתם יודעים מי אתם בדיוק.

כי אני באמת לא מבינה

אתם הולכים לבר, בתחילת הערב

לא בסופו ואחרי הרבה אלכוהול...אלא בתחילתו

כשהכבד עדיין עובד יחסית

וריח הבירה עדיין לא ניכר באוויר

אתם הרי לא נהנים מרוב היתרונות של הבר (פרט למוסיקה, מהמוסיקה אתם נהנים)

תגידו לי ובכנות

למה, לעזאזל, החלטתם לצאת מהבית

החלטתם לשבת בזווית ישירה מולי

או ליתר דיוק מול כל הבר

לא באתם לדבר או לשתות

אלא באתם למטרה אחת - ואני אגיד אותה באופן בוטה - באתם להתחרמן

למה זה טוב?

למי זה טוב?

לכם זה טוב?!?

אני מבקשת בשם הרווקות, בשם בעלי הקיבה הרגישה

וכמובן בשם הציניקלים וחסרי הרומנטיקה שמצטרפים אליי לעיתים קרובות מידי לאחרונה

במקרים כאלה, פשוט תשארו בבית

יש מקומות שעושים שליחויות

הצד השני של הבר - אוכלי הנבלות

השעה 3 בבוקר, הדי.גיי כבר שם את הפלייליסט "לכו הביתה" שלו

ואת יושבת בבר עם חברות שלך.

שתיתם כמה כוסות בירה, כמה צ'יסרים

הראש מזמזמם....

מצחיק, כיף, משחרר

נכון שבתחילת הערב תכננתן לכבוש את העולם

היתה לכן את ההרגשה הזאת שאולי, אולי, היום זה היום

הערב זה הערב

ולמה לא בעצם?

אבל הנה השעה כבר מאוחרת

הבנתם שאת הכיבוש תשמרו לערב אחר

לא התבאסתן או משהו, כי בסך הכל נהנתן מאד

היה מצחיק, כיף ומשחרר

אתן כבר ממש לקראת חשבון

ואז

נפתחת הדלת של הבר, נכנסת קבוצה של גברים

בדרך כלל שניים או שלושה

הם עומדים בכניסה, מעבירים מבט סורק על כל האזור

ואז הם מתקרבים אליכן

עד כה נשמע סיפור תמים ורומנטי

אבל מה, וכאן הטוייסט של העיניין

החבורה הזאת בסריקה מחפשת את חבורת הבנות השיכורה ביותר

את אלה שכבר נכנעו מהערב

אני קוראת להם אוכלי הנבלות

הם יודעים מי הם,

הם יוצאים מאוחר במטרה הספציפית הזאת

הם אומנם לא מגדירים את זה ככה, אבל זה מה שהם עושים

אל תבינו לא נכון, הבנות הן לא נבלות!
אבל הבחורים האלה, אין הרבה הבדל בינם לבין הנשרים שחגים מעל הפגר

הם גם מקפידים להגיע אחרי שהבחורה כבר שיכורה מספיק

במטרה לא להוציא הרבה כסף

אני רואה אותם נכנסים לבר, נמנעים מלהסתכל לי בעיניים

אני, מהצד השני של הבר, יודעת בדיוק מה קורה פה, והם יודעים את זה.

הם עושים סיבוב, מציקים לכל בחורה שהם רואים, הערות מצחיקות כאלה, לבדוק מצב שליטה

או ליתר דיוק, מצב חוסר שליטה

אם נמצא קורבן ראוי

הם מתיישבים

"בואי, נזמין אותך לצ'ייסר, מה בא לך? ערק?"

ג'נטלמן במצב הזה היה מזמין אותה לבקבוק מים

אבל אלו לא ג'נטלמנים

אלו אוכלי הנבלות

אם לא מצאו את מבוקשם, הם אפילו לא יזמינו שתייה לעצמם "כבר שתינו מקודם"הם יגידו

אני אחייך ואסמן להם עם העיניים את כיוון הדלת

יראו, לא יראו

אני גאה בעצמי על האיפוק

ואז הם ימשיכו הלאה, לבר הבא, אולי שם הם ימצאו

אולי שם מישהי תסכים שיקנו לה צ'ייסר ערק

בפורום זה, אני רוצה לפנות לכל הבחורות האלה, שכמוני, וכמו רבות אחרות, בשעה שתיים/שלוש בלילה, לפעמים מבינות שבזה נסתכם הערב

אל תיפלו למלכודת הטורפים הזאת

שימו לב, מתי הם נכנסו לבר

שימו לב שבדרך כלל אין להם כוס משקה ביד

ושימי לב איזה מהצדדים בשיחה הוא הצד השיכור ואיזה לא

ואז במבט מבושם וחיוך עקום מאלכוהול, תסתכלי עליו, תחייכי ותגידי לו "אני לא נבלה, מאמי"

הוא כבר יבין לבד

הוא יודע טוב מאד מי הוא

הוא פשוט לא ידע מי את

הוא צריך להבין שגם בשביל לילה הוא צריך להשקיע

צילום: Thermos, מתוך ויקיפדיה