כבר שנה שאני בצד השני של הבר
זה לא ענייין פשוט
הצד השני דורש ממך לשים ארשת קשוחה כזאת על הפנים
לדעת לשלוף יציאות מצחיקות בזמן
ולהגיב הכי מתוחכם שאפשר
לא רק שצריך לעבוד ולמזוג משקאות
גם צריך לעבוד ולהיות מישהו קצת אחר
קצת יותר מעניין
אבל מתרגלים לזה
החלק המעניין ביותר בעבודה הוא דווקא התבוננות בהצד השני של הבר.
שם יש מקרים מעניינים שלוקחים זמן והתבוננות.
הפעם מתחשק לי לנתח את הזוגות בדייט ראשון.
אותם אפשר לזהות ישר, חוץ משלט שכתוב עליו "אנחנו בדייט ראשון" יש שם הכל.
גילוי נאות, אני בעצמי לא הייתי בדייט לאחרונה, אז כל הרשומה נכתבת מצד ההתבוננות בלבד לא מהצד הניסיוני.
השלב הראשון לפני הכל בדרך כלל, הוא שלב הזמנת המשקאות:
זה שלב שבו כל אחד יודע שהוא הולך להיות מקוטלג לפי מה שהוא מזמין
המשקה צריך להתאים לאופי שהוא רוצה לשדר
בחורה שמזמינה חצי גולדסטאר עם ציסר ערק משדרת אופי שונה לגמרי מבחורה שתזמין כוס קווה
ובחור שיזמין כוס וויסקי משדר משהו אחר מבחור שיזמין ערק אשכוליות
מעניין אותי תמיד אם זה מה שכל אחד מזמין גם כשהוא עם החברים שלו, או שמדובר בהזמנה מחושבת מראש בהתאם לסיטואציה
* דרך אגב אם מישהו מזמין רק צ'ייסר או שוט, רוב הסיכויים שלדייט כבר בשלב הזה אין הרבה סיכויים להצליח, אז עדיף לקלוט את הרמז ולהזמין חשבון יחד איתו.
הישיבה על הכיסא:
לפי איך שכל אחד יושב על הכיסא ממש אפשר לראות איך הוא מרגיש כלפי הצד השני. ולא צריך להיות גאון.
אמצע המושב - נוח
נטייה לצד של הבן זוג - יש עיניין משיכתי
נטייה לצד השני - איך בורחים מפה
שימו לב שמהלך הדייט עלולה להיות נטייה למעבר בין הצדדים, פרט לצד הבריחה, שם בדרך כלל נשארים (עד שבורחים)
שלב השיחה:
אני משערת שרוב האנשים מכינים בבית נושאי שיחה.
הם כותבים בדרך לדייט קורות חיים רלוונטים
ואז כשמגיע שלב ראיון העבודה, יש להם תשובות שלופות מראש.
וזה מתחיל כך:
איפה אתה גר? (עם מי? תשתדלו לא להגיד אצל ההורים, אם זה נכון תימנעו מזה)
אז איזה ניסיון יש לך?
המלצות?
למה לא עבדת לאחרונה? או ליתר דיוק מתי עבדת בפעם האחרונה?
איפה למדת?
והכי מצחיקה, שלא קשורה לכלום פרט לרצון הקיטלוג הטיפשי שלנו, "מה המוצא שלך?"
כאילו שזה כבר משנה, בימינו צריך להחליף את השאלה הזאת ב"מאיפה את במקור" אולי זה קצת יותר רלוונטי
למרות שגם זה - עדיין טיפשי
ומהצד השני, הלא מראיין
באות הצהרות ה-"אני". שימו לב, כמה פעמים בדייט ראשון אתם אומרים את המילה "אני"
שימו לב כמה זמן ברצף את שומעים רק את הקול שלכם באוויר
ובבקשה, בבקשה אל תגידו את המשפט שהכי מעצבן אותי בעולם "אני מסוג האנשים ש...."
על איזה סוג אתם מדברים? אין סוגים של אנשים! יש מלא אנשים ותפסיקו עם הצורך הפתתי הזה לקשר את עצמכם לקבוצה, או לסוג של משהו - זה סתם משפט קלישאתי שנאמר מחוסר ביטחון - תמחקו אותו!!!!!
(הוצאת אגרסיות קלילה)
מהצד של הברמן:
תמיד יש לנו את הדלימה מתי לבוא ולשאול אם הכל בסדר
עד כמה הם רוצים שנתערב בשיחה, ועד כמה לא.
לפעמים פונים אלינו בשאלה, אנחנו עונים, ואז מה? ללכת, להישאר (להצטרף לדייט?...)
בדרך כלל הברמן רגיל להתערב ברוב השיחות שיש על הבר, אבל כשזה זוג, ועוד בדייט ראשון.
לא נוח לנו כמו בדרך כלל.
מצד שני, יש לנו טריקים לעזור
אם נראה שהשיחה תקועה נוציא צ'יסרים לשבור את הקרח
או אם נראה שמישהו מת ללכת כבר הביתה נבוא ונשאל "רוצים עוד משהו או חשבון?"
ואז בדרך כלל הצד שנמאס לו יגיד , חשבון בבקשה.
אבל לרוב, הדייט לא קשור אלינו, ולא יצליח בזכותנו , או יפול בגללנו.
אני יכולה להתיימר ולהגיד שאני יודעת מראש איזה דייט יצליח ואיזה לא, אבל לא באמת.
אין שום דרך חוץ מאיך שכל אחד מרגיש
וזה גם תלוי בכל כך הרבה גורמים.
למשל דייט שנכשל ביום מסויים יכול היה להצליח מאד שבוע אחרכך.
אם אולי באותו יום הוא ראה את האקסית המיתולוגית, היא רבה אם חברות שלה, או סתם בר על מישהו מהצדדים יום גרוע (גם זה קורה)
אבל עכשיו וידוי אישי, שאולי הוא למעשה הסיבה האמיתית לכתיבת שורות אלו,
אם אתם יוצאים לדייט, ואחד מכם יודע שהוא זיין שכל, שהולך לדבר מלא שטויות, ולהצהיר כל מיני הצהרות טיפשיות על העולם, כמו לחלק אותו ל13 חלקים או לצבוע אותו בשחור או ווטאבר
בבקשה, אני מתחננת, בשמי ובשם כל הברמנים אי שם:
אל תשבו על הבר
