אתמול היה ערב פוקר,
אני לא אוהבת פוקר
לא מעניינים אותי משחקי קלפים
אני לא באמת רואה הבדל בין פוקר לרמי
זה קלפים, זה מזל... זה דומה מידי...
ההבדל העיקרי זה עניין המגניבות
אין מה לעשות
פוקר זה משחק מגניב ממש
כמה חברה יושבים סביב שולחן
מנהלים בינהם אינטראקציה של שיחה
מדברים על מה שהם עשו היום
דנים בנושאים מעניינים.. או לא
מספרים בדיחות, מפיצים ריחות
וכל זה
לצד הסתרת הרגשות האמיתיים
שלא ידעו אם אתה מאוכזב
ובטח ובטח שלא ידעו אם אתה שמח ומתרגש
כשחושבים על זה
זה די דומה למציאות
לכל היומיום שלנו....
אנחנו כל הזמן מסתירים את הרגשות שלנו
שהמרצה לא ידע שאנחנו מתרגשים
שהבחור בדייט לא יראה שאנחנו משתעממים
שבעל הבית לא יראה שאנחנו לחוצים
...
ההבדל העקרי הוא שהחיים נמשכים הרבה יותר זמן ממשחק פוקר
משחק פוקר, הוא קצר
יחסית
אבל גם כאן כמו בחיים יש סוגים שונים של שחקנים
יש את השחקן החושב....
זה שכל הזמן עושה מהלכים מחושבים
נדמה שהוא סופר את הקלפים
הוא החנון של הפוקר
יש את הלוקח סיכונים
הוא עושה "אול-אין" בלי לחשוב פעמים
מה כבר יקרה
נמות?
איש האקסטרים של הפוקר
יש את הבחורה
זאת שמחליטה לקחת את תפקיד הבחורה
היא מעשנת סיגריה עם אודם אדום
מדברת בקול חלש
גורמת לגברים שסביבה לאבד ריכוז
היא הכוסית של הפוקר
ואם כבר סטריאוטיפים,
יש את הבחור הרועש
זה שמספר סיפורים
איזה גבר הוא
איזה מגניב הוא
וכמובן איזה .... יש לו
הוא מבחינתי, המאצו של המשחק
וכמובן שכמעט בכל משחק יש את המהסס
זה שמשחק על בטוח
סוכן ביטוח
לא מסתכן, רק בקטנות, רק כשבטוח
הוא המעצבן של הפוקר
הטיפוסים האלה
ויש עוד מלא סוגים שונים
אפשר למצוא אותם סביב השולחן
אבל אם היה אפשר לבחור עם מי לשחק
עם מי בא לך לשבת עכשיו כמה שעות
את מי היית בוחר?
מה ליגת החלומות שלך?
ואיפה אתה רואה את עצמך בכל הסקאלה הזאת?
אני חושבת שאני הייתי ההיא הממורמרת
שחושבת שהמזל החליט דווקא היום להתנכר לה
ובגלל זה היא יושבת בצד השולחן
ויורה הערות ציניות
אבל היתרון הוא
שסביר להניח, שעם כל חוסר המזל והמרמור
אני אעזוב את השולחן ראשונה....
אז למה מלכתחילה לשחק?
