תקופת עבודות

תקופת עבודות, אחת התקופות האהובות עליי.

באמת

טוב נו, לא באמת.

בשביל לשבת על עבודה, צריך לדעת להכין את הקרקע מראש.

המימד הראשון - הכנה פיזית:

למצוא מקום נוח, מואר ובלי הרבה רעש שאפשר לשבת ללמוד בו.
לדאוג שבסביבה המיידית יש: כוס מים (או כל משקה אחר),סיגריות, מאפרה ומצית (למעשנים בלבד)

וכמובן להכין את חומרי הלימוד, מאמרים, סיכומים, רעיונות, דפים לקשקש עליהם ועט (עט תמיד חשוב, גם בעידן המחשב יש דברים שעדיף לרשום בעט.

המימד השני - הכנה מנטלית: שלך ושל הסביבה.

הסביבה - להודיע לכל מי שגר איתך (שותפים, בן זוג, הורים ואחים) שעכשיו לא מדברים איתך
אחרי זה הסביבה הרחוקה, לנטרל את הטלפון הנייד, לסגור את הצ'אט של הפייסבוק, למעשה לסגור את הפייסבוק בכלל, וגם את הג'ימייל למתחכמים.
ובסוף להכין את עצמך.

להגיד לעצמך שעכשיו הולכות להיות כמה שעות קשוחות.

כמה שעות של ריכוז.

להסביר לעצמך שאין ברירה, כי היום זה היום האחרון להגיש וכבר דחית את הכל לרגע האחרון.

ועכשיו זה רק אתה מול העבודה - וכדאי מאד שבסיבוב הזה תנצח.

אז עכשיו כשהכל מוכן, אתה, הסביבה והעולם.

נותר רק להסתכל לעבודה בעיניים - לנסות שוב לחשוב אולי בכל זאת...

אולי יש דרך לצאת מזה (מילואים, אישור מחלה מרופאה, מכתב מאמא)

להבין שוב שאין

להתיישב על הכסא

לפתוח את המחשב

לנשום עמוק

ולהיזכר שלא פרסמת פוסט עדכני בבלוג...

הי גם זאת סוג של עבודה

אז שיהיה לי בהצלחה - כי עכשיו זה באמת רק אני נגד עבודה בחשיבה מדינית