הגיגיי סוף הלילה

הלילה נגמר

מתנדנדים הביתה

כל הרחוב מתנדנד

השעה כבר 4 בבוקר

חלומות מנופצים

הראש מורכן

עכשיו מתרכזים בצעדים

לא ליפול

לא למעוד

רק להגיע בשלום

אתה כבר לא זוכר כמה שתית

כבר לא זוכר כמה שילמת

מנסה להזכר עם מי התחלת

למי חייכת

בשעה 4 בבוקר, כולם מחייכים

אבל חיוך של אלכוהול

חיוך אחר

חיוך של בישום

של שיכרות

אתה לא יודע באמת מה עומד מאחוריו

אולי שריר לא רצוני של הפנים

אולי המוח לא יכול לעצב אף הבעה אחרת

אולי זה ממש לא משנה לך

העולם מסתובב

או אולי זה אתה

הוא מסתובב ממש מהר

אתה רוצה לשבת

רוצה לשכב

אבל זה לא עוצר את העולם

הוא ממשיך להסתובב

ממשיל את עצמו למציאות

המציאות שלא נגמרת

שלא מפסיקה להסתובב

בין אם נרצה ובין אם לא

כבר לא ממש איכפת לך

אתה רוצה שזה יפסיק כבר

בתחילת הערב
היית מסודר

היית שקול
אמרת "היום לא עושים שטויות"
עכשיו אתה מנסה להזכר למי אמרת את זה בכלל

את המילה שקול את בקושי מצליח להגות
הל' קשה לביטוי

גם המילה "לא" קשה לביטוי

המחשבה היחידה בראש
היא "זאת הפעם האחרונה, אני נשבע"
ואתה יודע שאתה משקר לעצמך

אבל אתה ממשיך

מחר תאשים את האלכוהול בשקר הזה

ומצד שני אתה אוהב את ההרגשה

ההרגשה של השקט במוח

של החוסר היגיון

של החוסר רצון בלמצוא היגיון

אתה לא ממש חושב

אתה לא מפתח תיאוריות

לא בונה חומות

לא מרים מגננות

אתה מת על זה

זה נדיר

בעיקר עם מוח כמו שלך

אם היית יכול היית חי ככה

אבל אי אפשר

אתה יודע שזה זמני

אתה יודע שזה מזויף

אתה יודע שזה בזכות השתייה

בזכות הבירה

הויסקי

הצ'ייסר

אתה מגיע הביתה

נשכב על המיטה

העולם ממשיך

בחוץ הכל כרגיל

בפנים אתה מבולבל

אתה לא יודע מה נכון

מה לא נכון

אתה מתלבט אם להחליף בגדים

אבל אין לך כוח

קר

אתה לבד

אתה מסתכל על המיטה

ומתחרט טיפה שלא הבאת את ההיא

אבל אתה לא זוכר את שמה

עדיף ככה את אומר לעצמך

מדליק את המערכת

שם את הדיסק האהוב עליך

מדליק סיגריה ומביט בתקרה

בתקרה הלבנה

אתה מתחרט

אתה מצטער

אתה יודע שעשית שטויות

אולי לא היום

אבל מתישהו

עשית דברים שאי אפשר לשנות

שאי אפשר לקחת חזרה

אולי,

אולי אם היית עושה דברים אחרת

אז הכל היה נראה אחרת

לא היית שוכב עכשיו שיכור

עם בגדים

בדירה תל אביבית

על מיטה קרה וריקה

אתה חושב על אלו שעשו דברים אחרת

אם להם יותר טוב

אולי אין לך כזה מזל כמו שחשבת

אולי אתה צריך לעשות שינויים

ואולי לא

אולי אתה שיכור מידי

ולא באמת איכפת לך

אולי לזה כיוונת

זאת היתה המטרה

לא לחשוב על הדברים האלה

לא להכיר בהם

להכהות את המחשבות לפני שהן מגיעות

ואולי לא

אולי אתה נרדם

ואולי לא

אולי אתה ער

ואולי לא

מה שבטוח מחר בבוקר
בראש צלול
האלכוהול ימשיך לשקר ויגיד

"טוב, זאת היתה הפעם האחרונה"
ואתה תחייך ותהנהן

אבל בפנים תדע

שזאת לא כל התמונה...

(שיר מומלץ לשמוע ברקע)

http://www.youtube.com/watch?v=5_B9uWjSrzs&feature=BF&list=PLDDF4E6777C941D3A&index=3

בוקר טוב

תודעת בוקר

בבוקר התודעה עובדת אחרת

המחשבה פחות הגיונית

אבל נראית הכי הגיונית שאפשר

אני אסביר, ואנמק,

נניח אני צריכה להגיע ללימודים ב08:30
אז בלילה אני עושה חישוב:

- לוקח להגיע ללימודים – 45 דק'
- צריך לקנות קפה – 5 דק'
אז אני צריכה לצאת ב07:40
-להתקלח – 10 דק'
- להחליט מה ללבוש ולהתלבש – 10 דק'
-שיער + איפור – 3 דק'
- להסדר תיק – 2 דק'
- לצאת מהבית אחרי בדיקה שלא שכחתי כלום – 5 דק'
משמע – צריך לקום ב07:10
וליתר ביטחון נכוון שעון גם ל07:05....

נשמע הגיוני, נכון?
יופי

ואז מגיע הבוקר
- טר,טר,טר, טר - (השעון מצלצל)
07:05 - אני עייפה

פתאום כל הזמנים מתקצרים
פתאום לא צריך 45 דק נסיעה
אני אסע מהר
ודרך איילון
אז אני אגיע תוך רבע שעה

-נודניק-

מי צריך עשר דקות למקלחת – זה מלא זמן
מספיק 3 דק'
אני לא אחפוף
רק להסתבן
חפפתי אתמול

-נודניק-

אני יודעת מה ללבוש, תכלס אין כזה מגוון
ג'ינס
חולצה שחורה
וסיימנו
מקסימום אני אגוון במגף אדום
כמה זמן זה יקח? דקה...

-נודניק-

מי צריך סנדוויץ

-נודניק-

יהיה בסדר

-נודניק-

רק עוד קצת

-נודניק-

אולי אני אוותר על השיעור הראשון...
גם ככה הוא לא כזה חשוב
גם ככה אם אני עייפה
אני לא אצלי להתרכז
... אז זה באמת לא משנה

טלפון:
אבא: "מיה, את ערה או במילא הטלפון צלצל"
ערה...
אבא: "יופי, כי השעה כבר שמונה ורבע"
מה?!?!?

מזל שבלילה לפני, זכרתי לכוון את השעון הנוסף
חבל שלאבא שלי יש עוד כמה דברים לעשות בבוקר
ולהעיר אותי לא בראש מעיניו...