תודעת בוקר
בבוקר התודעה עובדת אחרת
המחשבה פחות הגיונית
אבל נראית הכי הגיונית שאפשר
אני אסביר, ואנמק,
נניח אני צריכה להגיע ללימודים ב08:30
אז בלילה אני עושה חישוב:
- לוקח להגיע ללימודים – 45 דק'
- צריך לקנות קפה – 5 דק'
אז אני צריכה לצאת ב07:40
-להתקלח – 10 דק'
- להחליט מה ללבוש ולהתלבש – 10 דק'
-שיער + איפור – 3 דק'
- להסדר תיק – 2 דק'
- לצאת מהבית אחרי בדיקה שלא שכחתי כלום – 5 דק'
משמע – צריך לקום ב07:10
וליתר ביטחון נכוון שעון גם ל07:05....
נשמע הגיוני, נכון?
יופי
ואז מגיע הבוקר
- טר,טר,טר, טר - (השעון מצלצל)
07:05 - אני עייפה
פתאום כל הזמנים מתקצרים
פתאום לא צריך 45 דק נסיעה
אני אסע מהר
ודרך איילון
אז אני אגיע תוך רבע שעה
-נודניק-
מי צריך עשר דקות למקלחת – זה מלא זמן
מספיק 3 דק'
אני לא אחפוף
רק להסתבן
חפפתי אתמול
-נודניק-
אני יודעת מה ללבוש, תכלס אין כזה מגוון
ג'ינס
חולצה שחורה
וסיימנו
מקסימום אני אגוון במגף אדום
כמה זמן זה יקח? דקה...
-נודניק-
מי צריך סנדוויץ
-נודניק-
יהיה בסדר
-נודניק-
רק עוד קצת
-נודניק-
אולי אני אוותר על השיעור הראשון...
גם ככה הוא לא כזה חשוב
גם ככה אם אני עייפה
אני לא אצלי להתרכז
... אז זה באמת לא משנה
טלפון:
אבא: "מיה, את ערה או במילא הטלפון צלצל"
ערה...
אבא: "יופי, כי השעה כבר שמונה ורבע"
מה?!?!?
חבל שלאבא שלי יש עוד כמה דברים לעשות בבוקר
ולהעיר אותי לא בראש מעיניו...
